מאמרים כלליים

הכתבות שמפורסמות במדור זה נכתבו על ידי כותבים מבחוץ. פרגניקר נותנת כאן במה לכותבים אלו לטובת גולשי האתר. יחד עם זאת, פרגניקר אינה אחראית על התכנים והשימוש במידע זה הינו באחריות הקוראים בלבד

סיכונים בבדיקת מי שפיר

מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקת מי שפיר, מי צריכה לערוך בדיקה זו ומהן האלטרנטיבות הקיימות כיום.

תאריך: 11/11/2013

בין שלל בדיקות ההריון אותן עוברת אישה במהלך חודשי הלידה נדמה שהבדיקה המאיימת ביותר היא בדיקת מי השפיר. אין עוררין על חשיבות הבדיקה, המאפשרת לזהות מחלות גנטיות והפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון, טאי זקס, תסמונת אדוארדס ותסמונת פאטו. אך עדיין, בדיקה זו מעוררת חשש ואי נוחות בקרב נשים רבות, וחלקן אף יימנעו מלבצעה. מה כוללת הבדיקה? מהם הסיכונים והאם ישנם תחליפים לבדיקה פולשנית זו?

בדיקת מי שפיר הוא הליך רפואי, במהלכו שואבים מעט ממי השפיר בהם מתפתח העובר באמצעות מחט דקה וארוכה, ושולחים אותם לבדיקת מעבדה. התהליך מתבצע החל מהשבוע ה-13 להריון ומבוצע בדרך כלל בין השבועות 15-20 להריון. בתחילת הבדיקה בוחן הרופא את העובר, השלייה ומי השפיר באמצעות מכשיר אולטרסאונד. לאחר מכן, תחת השגחת האולטרסאונד, מחדיר הרופא מחט דקה וארוכה אל שק השפיר, בעודו נזהר מלפגוע בעובר. מנוזל השפיר נשאבים כ- 20-30 סמ"ק הנשלחים לבדיקות מעבדה גנטיות. כמות מי השפיר הנלקחת אינה פוגעת בעובר, ומתחדשת אחרי כשלוש שעות. לאחר הפעולה מומלץ לנוח למשך 24 שעות ולהימנע מפעילות מאומצת. תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך שלושה שבועות לערך.

על פי המלצות משרד הבריאות, בדיקת מי שפיר מומלצת לנשים בהריון הנמצאות באחת מקבוצות הסיכון הבאות:
נשים מעל גיל 35 - ישנו קשר בין לידה בגיל מבוגר להתפתחות עובר עם הפרעות במספר הכרומוזומים.
כשאחד ההורים ידוע כנשא של לקות גנטית- נשאות זאת מתגלית בדרך כלל בשלב הבדיקות הגנטיות טרום ההריון. בבדיקת מי השפיר נבדקים גם מספר ומבנה הכרומוזומים וגם הגן החשוד בנשאות.
הריון קודם בעייתי- במקרים בהם התברר כי בהריון קודם של האישה התגלה עובר הלוקה בהפרעה גנטית.
תוצאות אולטרסאונד לא תקינות- כדי לאמת או להפריך חשדות ללקות כרומוזומלית בעובר המתגלות בבדיקות אולטרסאונד ראשוניות כמו סקירת מערכות ושקיפות עורפית.
תוצאות גבוהות בסקר ביוכימי של שליש ראשון ושני- נשים שתוצאות הסקר הביוכימי של השליש הראשון או השני מצביעות על סיכון מוגבר ללידת ילד עם תסמונת דאון.

סיכונים בבדיקת מי שפיר הם: פגיעה בעובר, ירידת מים וזיהום. כיום, הסיכוי לפגיעה בעובר על ידי המחט המוחדרת לשק השפיר קיימת באחוזים מאוד נמוכים, וזאת בזכות העובדה שהרופא המטפל עובד תחת ניטור של אולטרסאונד ויודע בכל שלב של הבדיקה היכן נמצאת המחט ומה מיקום העובר לעומתה. הסיכון העיקר הכרוך בבדיקת מי שפיר הוא ירידת מים. מצב זה מתרחש כאשר הנקב שנוצר על ידי המחט בשק השפיר לא מתאחה כראוי. במקרים בהם ירידת המים איננה נפסקת, יש להפסיק את ההריון, שכן העובר אינו יכול להתפתח בצורה תקינה ללא כמות מספיקה של מי שפיר.
סיכון נוסף הוא זיהום של מי השפיר. מי השפיר הם נוזל סטרילי. זיהום עלול לחדור אליו במלך בדיקת מי שפיר במקרים שבהם לא הייתה הקפדה מספיקה על היגיינה וחיטוי של אמצעי הבדיקה. חדירת חיידקים או טפילים למי השפיר עלולה לגרום לזיהום, להדבקה של העובר בזיהום היכול לגרום לנכות ואף מוות, וגם לפגוע באם במחלה זיהומית העלולה להסתיים בהפלה או במוות של האם.
הנתונים הקיימים בספרות כיום בנוגע לסיכויי ההפלה לאחר בדיקת מי שפיר הם משתנים ומגוונים. יש מרכזים רפואיים המדווחים על שיעורים סטטיסטיים גבוהים להפלה ואחרים מציגים נתונים על סיכויים נמוכים להפלה עקב בדיקת מי שפיר. גם בישראל אין נתונים מדויקים על הנושא ושיעור ההפלה נע בין 1:200 ל- 1:800 ואף 1:1000.
כיום קיימת אפשרות נוספת והיא בדיקת דם במקום מי שפיר. בדיקת DNA עוברי היא בדיקה פשוטה ומדויקת ולא פולשנית. בדיקת הדם בוחנת את כל הגנום של העובר ומאפשרת זיהוי מוקדם של התסמונות הגנטיות השונות וביניהן תסמונת דאון. בדיקה זו מקלה על החשש של נשים בהריון ששומעות על סיכונים בבדיקת מי שפיר ונמנעות מלבצע אותה, ומציעה להן פתרון קל ונוח.



 

למאמרים כלליים נוספים >>