מאמרים כלליים

במהלך ההריון כל אישה עוברת סדרה ארוכה של בדיקות הריון. חלקן משותפות לכולן, כמו בדיקות דם שונות, העמסת סוכר, בדיקות אולטרה סאונד, סקירות מערכות, הערכת משקל העובר ועוד. אך יש בדיקות הריון מיוחדות שאינן מיועדות לכל הנשים ההרות. אלו בדיקות שנועדו לבדוק את מצב העובר במקרים מיוחדים, בהם יש חשש להתפתחותו התקינה.
הבדיקה המוכרת יותר לאיתור בעיות כרומוזומליות היא בדיקת מי שפיר.
אך ישנה בדיקה מוקדת יותר שמטרתה זהה והיא בדיקת סיסי שליה. בדיקת סיסי שליה מתקיימת בשלב מוקדם יחסית של ההריון. ניתן לבצע אותה באופן תקין החל מהשבוע העשירי להריון. לא כל אישה נשלחת לבדיקת מי שפיר וודאי שלא לבדיקת סיסי שליה. בדיקה זו נחשבת למסוכנת אף יותר מבדיקת מי שפיר ולכן אף רופא לא ממהר לשלוח אישה הרה לביצוע הבדיקה.

נשים שנשלחות לביצוע בדיקת סיסי שליה הן נשים בעלות היסטוריה של בעיות כרומוזומליות מהריונות קודמים, נשים שהן ובן זוגן זוהו כנשאים של מחלה גנטית או נשים שהתקבלה אצלן תוצאה מחשידה בבדיקת השקיפות העורפית.

יתרונות וחסרונות בבדיקת סיסי שליה

היתרון הגדול של בדיקת סיסי שליה הוא שמבצעים אותה בשלב מוקדם של ההריון ואם התוצאות שלה אינן טובות, ניתן לבצע הפסקת הריון קלה יחסית. אחת מהבעיות של בדיקת מי שפיר היא שאם לאור תוצאותיה יש לבצע הפסקת הריון, מדובר בהליך קשה הרבה יותר כיון שמדובר על אישה שמגישה כבר תנועות עובר,שסביבתה כבר יודעת שהיא בהריון והאובדן שלה רק יהיה יותר קשה. יחד עם זאת, הסכנה להפלה הקיימת בבדיקת סיסי שליה, הותירו את בדיקת מי שפיר בבדיקה הנפוצה יותר מבין השתיים.
יש שתי דרכים לבצע בדיקת סיסי שליה. האחת היא בגישה ביטנית, בה, בדומה לבדיקת מי שפיר, מוחדרת מחט דרך הבטן לאזור השליה ונלקחת באמצעותה דגימה. הדרך השנייה לביצוע הבדיקה היא בגישה וגינלית ובה הרופא חודר אל הרחם דרך הנרתיק ואז שואב בעזרת צינורית דגימה מהשליה. בכל אחד מהמקרים על הרופא להשתמש בהנחיה של אולטרה סאונד על מנת לדייק בלקיחת הדגימה.